המעשה החינוכי
מסע למרחבי גבול וקווי שבר בחברה הישראלית
למי מיועד:
בוגרות ובוגרי בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, המובילים מוסדות חינוך וחברה
רציונל:
מי יודע מה חשה בלבה הגברת אלינור מרי טריסטראם, רעיית הכומר הנרי בייקר, כשנפרד ממנה בעלה בסתיו 1863 ויצא למסע ארוך (כעשרה חודשים) לשוט ברחבי ארץ ישראל ולחקור את טבעה החי והדומם, את עתיקותיה ואת אורח החיים של יושביה? היא נשארה בעיירה גרייטהם שבצפון אנגליה, מטופלת בילדים. מבחינת תקשורת הייתה אז ארץ ישראל רחוקה מאנגליה יותר מריחוקו של הירח מן הארץ עתה, ולמשוטט בדרכיה הלא סלולות ארבו סכנות רבות. ברם, אפילו התנגדה הרעיה בסתר לבה למסע המתוכנן, לא היה לבה יכול לגלות את הדבר לפיה. הלא הנסיעה נועדה לשם חיבור ספר על ארץ המקרא, לפי הזמנת "החברה לקידום ידיעת הנצרות". מלבד זאת, אולי הספיקה לעמוד על איזה דחף פנימי למרחקים, שפעל מאחורי גילויי השלווה ויישוב הדעת של בעלה… כפי שכתב (בספר מסע בארץ ישראל : לחקר חיי הארץ וטבעה, יומן 1863-1864): "התיור בארץ לא נודעת, ויהא זה שטח פעוט בלבד, מעורר הרגשה מופלאה של התרגשות ועניין, שאי אפשר לתארה במילים".
אנחנו מזמינים אתכם למסע מנדלי אל הלא נודע בארץ נודעת. באמצעותו נגלה, נחקור ונמפה מרחבים לא נודעים בחברה הישראלית ובתוך כל אחד ואחת מאיתנו. נעמוד על מרחבי הגבול החברתיים ונתמודד עם קווי השבר. נבחן את כוחנו כמנהיגות ומנהיגים לעדכן את הנחות היסוד שלנו ולפעול באזורי הספר המאתגרים של החברה.
הנחייה: מיכל טוק הרפז, פרופ' דנה אריאלי, יוסי גלעד.
*הכניסה בהזדהות
סמינר הצעד הבא
מעמד המורה בישראל - אסטרטגיות פעולה
למי מיועד:
למורות ומורים, מנהלות ומנהלי בתי ספר, מנהלי אגפי חינוך, נשות ואנשי משרד החינוך, נציגי מכללות הכשרה להוראה.
מעמדם הנמוך של המורות והמורים מדאיג רבות ורבים מאיתנו. מומחים יודעים להצביע על סיבות רבות לירידה המתמשכת במעמד המורה,
אלו מונים, בין השאר, נגישות חסרת תקדים למידע, חדירה של טכנולוגיה לחיי היומיום ומציאות המשתנה במהירות מסחררת.
בהמשך למפגש חירום שהתקיים בקיץ, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם להתבונן במנגנונים הפועלים מאחורי הקלעים ומשפיעים על עיצוב המעמד המקצועי והסימבולי של אנשי הוראה. לבחון יחד מה משפיע על היוקרה של המקצוע בהשוואה למקצועות אחרים, כיצד התקשורת מעצבת את התודעה הציבורית ובאיזה אופן נקבע סדר העדיפויות בגיבוש מדיניות.
הנחייה: גילי רומן, ינה נכט
*הכניסה בהזדהות
קבוצת מנהלות ומנהלי בתי ספר
למי מיועד:
מנהלות ומנהלי בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים מכל זרמי החינוך
קהילת בוגרי ובוגרות מנדל מונה כמאה מנהלי ומנהלות בתי ספר, הנמצאים בחזית העשייה החינוכית ויש להם יכולת השפעה מכרעת על עיצוב מערכת החינוך בישראל, על גווניה השונים. תפקיד המנהלת מורכב, אינטנסיבי וטומן בחובו אתגרים מקצועיים הדורשים מענה ייחודי ודיפרנציאלי.
אנחנו מזמינים אתכן ואתכם להצטרף לקבוצת בוגרות ובוגרי קרן מנדל המנהלים בתי ספר, למרחב של שיתוף והיוועצות עמיתים, למידה והתמקצעות, בחינת אתגרים משולחן עבודתכם מזווית אחרת – מרחב מנדלי שמאפשר עצירה, וממנה תנועה חדשה.
הקבוצה תיפתח בקרוב.
ליווי פדגוגי: ד"ר איל שאול, אילן רופין
הובלת הקבוצה: נטע גליקמן
הובלת שינוי
במהות הפדגוגיה
למי מיועד:
בעלות ובעלי תפקיד המתכננים להוביל שינויים פדגוגיים מערכתיים ("מערכת" יכולה להיות בית ספר, מוסד אקדמי, קבוצה של מוסדות או מערכת החינוך כולה).
רציונל:
רפורמה רודפת רפורמה, אך מערכת החינוך הישראלית על מרכיביה השונים – הוראה ולמידה בבתי הספר, הכשרה להוראה באקדמיה, הערכה ומדידה מערכתית ועוד – אינם משתפרים באופן שאנו מקווים לו. אחת הסיבות לכך היא היעדר עבודת עומק על הטמעת שינויים בלב תהליכי ההוראה והלמידה.
הטמעה מערכתית של שינויי עומק פדגוגיים בלב תהליכי ההוראה והלמידה היא תהליך מאתגר במיוחד. הכוונה לשינויים כמו למידה בדרך החקר, למידה מבוססת פרויקטים, למידה המשלבת חשיבה ומטה-קוגניציה בתחומי הידע, או למידה דיאלוגית. הניסיון בשטח והמחקר החינוכי מעידים שקל יחסית להטמיע שינויי עומק פדגוגיים ב"פרויקט" זה או אחר בקנה מידה קטן, אך ניסיונות להרחיב את קנה המידה לכלל המערכת מסתיימים פעמים רבות בכישלון רועם ובהטמעה שטחית ומכנית המחטיאה את המטרות וגורמת לתסכול. כדי להתגבר על האתגר נדרש תכנון אסטרטגי מפורט של תהליך השינוי ברמה הפדגוגית, ותיאום הולם בינו לבין התכנון ברמת הסדירויות והמנהל.
הנחייה: פרופ' ענת זוהר, מיכל טוק הרפז.
*הכניסה בהזדהות
